סיפורו של "המחפש" (איש מקצוע שמחפש דברים בשביל אנשים ) במסגרת חיפושיו הרבים בארצות רבות עבר על פני שלט עליו היה כתוב: "ארץ הכפות הארוכות"
סטה מדרכו המחפש בשל סקרנותו הרבה ופגש
ארץ קטנה בת שני חדרים בלבד המכונים שחור ולבן,
כדי לטייל בה ראה כי יש להתקדם בפרוזדור ארוך עד שהוא מתפצל ולפנות ימינה אם ברצונך לבקר בחדר השחור או שמאלה אם ברצונך לבקר בחדר הלבן.
המחפש התקדם בפרוזדור ויד המקרה גרמה לו לפנות ימינה תחילה,
מסדרון חדש של כחמישים מטרים הסתיים בדלת עצומה ,בקושי הספיק לפסוע את צעדיו הראשונים כשהחל לשמוע אנחות בוקעות מהחדר השחור…קריאות הכאב והסבל גרמו לו להסס לרגע אבל הוא החליט להמשיך קדימה,הוא הגיע לדלת ,פתח אותה ונכנס.מאות אנשים היו מסובים לשולחן ענק,במרכז השולחן נחו המעדנים המובחרים ביותר שאפשר לעלות על הדעת,אבל אף על פי שלכולם הייתה כף שהגיעה לצלחת המרכזית הם היו מורעבים,
משום שאורך הכפות היה כפול מאורך הזרועות שלהם והן היו מקובעות לידיהם,כולם יכלו להגיע לאוכל אבל איש לא יכול היה לקרב את המזון לפיו.המצב היה נואש והצעקות קורעות לב עד כדי כך שהאיש הסתובב ונמלט משם.
הוא חזר לאולם הראשי ופנה למסדרון השמאלי שהוליך לחדר הלבן ,מסדרון הדומה להפליא לקודם הסתיים בדלת דומה ההבדל היחיד הוא ,שבדרך לא שמע יבבות או צעקות כשהגיע לדלת,סובב את הידית ונכנס לחדר.מאות אנשים ישבו מסביב לשולחן ענק דומה לשולחן שבחדר השחור…
במרכז נראו מעדנים מובחרים ולידיהם של האנשים הייתה מקובעת אותה כף ארוכה.
בחדר היה שקט דממה,
איש לא נאנח או התלונן , מפני שלא כמו בחדר השחור כאן כולם האכילו ,זה את זה!!!
כך התחלנו את המפגשים ב"אנוש" מאז אנחנו בערבות הדדית כל שבוע בימי חמישי לומדים יחסים בכל הצבעים.
