"האדם נכון לסבול בתנאי שימצא משמעות לסבלו"
(ויקטור פראנקל, "האדם מחפש משמעות")
"כאשר הגיע רופא אמריקאי אל המרפאה של ויקטור פראנקל בווינה ושאל אותו מה היא הלוגותרפיה ובמה היא שונה מהפסיכואנליזה של פרויד , ענה לו פראנקל:
בפסיכואנליזה המטופל צריך לשכב על דרגש ולספר לך דברים שלעיתים לא נעים לספרם, בלוגותרפיה המטופל יכול לשבת זקוף במקומו, אך עליו לשמוע דברים שלעיתים מאוד לא נעים לשמעם." (פראנקל, 1970 עמ' 158)
הלוגותרפיה מעמתת את האדם עם משמעות חייו ומכוונת אותו כלפיה.
משמעות זו תעזור לו להתגבר על סבל הפוקד אותו במהלך חייו.
"הלוגותרפיה היא פסיכותרפיה ממוקדת משמעות" (שם, עמ' 159)
השאיפה של האדם למשמעות, מגיעה כתפישה פילוסופית ותאורטית וכפיתוח המבוסס על אסכולות יסוד, שגרסו ששאיפת האדם – לעונג ( פרויד) ושאיפת האדם – לכח (אדלר).
שלושת ענקי הפסיכולוגיה : פרויד, אדלר ופראנקל לא זכו לחיות בשלום זה עם זה, אך את שלושת השאיפות האנושיות עליהן דברו, מכיר האדם וחווה במהלך חייו. מבט התפתחותי באסכולות הפסיכולוגיות מציע שעקרון העונג של פרויד נחווה בילדות, עקרון הכוח של אדלר בבגרות ועקרון המשמעות של ויקטור פראנקל, מנחה את פעולותינו בבגרות.
הרעיונות בבסיס הלוגותרפיה זכו לגיבוי בעשרות השנים האחרונות.
לפני כ20 שנה הצהיר הפסיכולוג המפורסם ארווין יאלום שהלוגותרפיה ממלאת מקום מיוחד בפסיכותרפיה. לדבריו, גישה זו לא שייכת לבתי ספר בעלי אוריינטציה פסיכואנליטית, לא לפסיכותרפיה פורמלית, לא לפסיכולוגיה התנהגותית, לא ללימודי תיאולוגיה וגם לא לתנועות לצמיחה עצמית, יאלום טוען שהלוגותרפיה של פראנקל היא רוחנית ביסודה ועל כן היא פונה בהצלחה לכל אדם.
דוד גוטמן, מבכירי הלוגותרפיסטים בארץ ותלמידו של ויקטור פראנקל, גורס כי הלוגותרפיה היא תרפיה לחולה, תמיכה לסובל, היא חינוך לנבוך ולמבולבל ופילוסופיה למאוכזב ולכל מי ששואף למלא את חייו במשמעות.
הלוגותרפיה עוסקת בממדים הביולוגיים, הפסיכולוגיים והרוחניים של האדם.
על פי פראנקל, האדם לא צריך לשאול מה משמעות החיים, אלא עליו להכיר בכך שהוא זה שנשאל ורק הוא יכול לתת תשובה בנוגע לחייו. לכן הלוגותרפיה רואה באחריות את התכלית העיקרית של הקיום האנושי.
פראנקל נהג לצטט את דבריו של הלל הזקן:
"אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו – אימתי?" (מסכת אבות א, יד).
הלוגותרפיה מדגישה שבני האדם הם בני אדם כל עוד הם אחראיים לא רק לעצמם, אלא גם לאחרים, כיוון שמשמעות נוצרת משירות הזולת. אי אפשר לדחות את השרות הזה לזמן אחר, שנוח עבורנו, הוא חייב להיעשות עכשיו!
הלוגותרפיה מציעה לפרש את המילה באנגלית "אחריות" Responsibility כ: respons וAbility יכולת לבחור מחדש. לבני האדם בכל מקום בעולם יש חופש בסיסי להגיב למה שקורה להם.
כאשר מתבוננים בגישת הלוגותרפיה, ניתן לזהות בה מערכת המקדמת התפתחות עצמית וכן שיתוף פעולה עם אסכולות אחרות בפסיכותרפיה.
הלוגותרפיה היא גם מסר ושליחות אוניברסלית: מניעת הפחתת ערך האדם וזיהויו כבורג זעיר במכונה אדירה. לדעת גוטמן, זו הייתה משימתו העיקרית של ויקטור פראנקל בעולם.(גוטמן, 2021)
על מנת לזהות בלוגותרפיה גישה טיפולית, דרושה פתיחות מחשבתית וענווה בסיסית המסתמכת על הידיעה כי ישנה אינטליגנציה/אנרגיה/חכמה בה לא נוכל לגעת, אותה לא נוכל להבין אך בה נוכל להשתמש בכל פעם שניתקל באתגרי החיים והיא הרוח, ה"נואוס". רוח האדם אינה ניתנת למדידה אך היא נוכחת ואי אפשר להתעלם ממנה.
ממד המשמעות כולל את המשאבים היקרים של הרוח האנושית, שהיחיד יכול לגייס על מנת להתמודד עם חולי וטראומות שהחיים עלולים להביא לו. הממד הזה מכיל את השאיפה למשמעות, את המטרות והיעדים בחיים, את היצירתיות, האהבה, המצפון, חוש ההומור, המחויבות לתפקיד, הדמיון, הערנות העצמית, החמלה והרחמים ואת תחושת המוות. (גוטמן, 2021 )
פראנקל טען שלפעמים הלוגותרפיה היא המענה הטיפולי הנחוץ לאדם. בפרט כשהוא סובל סבל שאינו פיסי או נפשי בבסיסו. הוא התייחס לסבל כחלק נורמלי של הניסיון/הקיום האנושי והדגיש שרוח האדם מסוגלת להתגבר ולנצח את הסבל ואת הרוע, כיוון שהיא יכולה להעלות את עצמה לגבהים לאין שעור למען בן אדם אחר או אהוב וגם למען רעיון שהאדם מאמין בו בלב שלם.
"דווקא בנאורוזות ניאוגניות התרפיה הייחודית היא הלוגותרפיה, כי כשהחולה נתקף ייאוש קיומי בשל חוסר המשמעות לכאורה של חייו הוא זקוק ללוגותרפיה ופחות לפסיכותרפיה בשונה בניאורוזות הפסיכוגניות , בה הלוגותרפיה אינה עומדת בניגוד לפסיכותרפיה, אלא היא עצמה מייצגת אחת מתוך האסכולות השונות של הפסיכותרפיה." (פראנקל, 1969 עמ' 117)
בשונה מאוד מתיאוריות האושר הרווחות כיום, המשמעות בה דן פראנקל ניתנת לגילוי גם בסבלו של האדם: כאשר אדם מוצא משמעות בסבלו, הוא יהיה מוכן לסבול, תנאים פיסיים ומנטליים קשים.
כדברי ניטשה בספרו "שקיעת האלילים": "אם יש עמך ה"למה?" של החיים, אתה משלים כמעט עם כל "איך"." (ניטשה, 1973 עמ' 52)
© נכתב על ידי טטיאנה קורן
שמי טטיאנה קורן (אבל מותר לקרוא לי "טטי"), לוגותרפיסטית, מורת דרך ליחסים ומנחה מוסמכת ליחסים וזוגיות בשילוב של אימון בתהליך אישי עמוק לאימוץ 'תודעת אושר' בתחומי החיים.
תודעה זו איננה נחלתם של אנשים מיוחדים, גם לא של גורואים או נזירים שישבו מול קיר מדיטציות 8 שנים ויותר. אושר תודעתי הוא אושר נרכש, תמידי ומתמשך. אותה תחושת רווחה מתמשכת שכל אדם שואף אליה.
אני מאמינה גדולה בבני אדם וביכולת שלהם לקדם את עצמם לשיפור הרצוי להם בחייהם.
האם המטרה שלך היא זוגיות יציבה ומאושרת? אולי ברצונך למצוא זוגיות או לשפר זוגיות קיימת? האם הנך לקראת פרק ב' בחייך? אולי חווית פרידה קשה או פרידה שלא מתוך בחירה מאהוב/אהובה? רוצה לדעת איך להתמודד כשקשה? רוצה משהו אחר בחייכם?
או פשוט רוצה להיות מאושר ואין לך כלים?
יש לי הרבה מה לתת לך, צריך רק לבוא ולקחת, כי עוד בחיים האלה מגיע לכולנו להיות מאושרים.