דרכים להבנת המושג "אושר"

ישנן דרכים שונות להבין אושר אמיתי מה הוא,
יש המלמדים אושר דרך היפוכו, הסבל ויש האומרים, מה הטעם בללמוד מה זה סבל, אני יודע אותו כל חיי, ולומדים אושר בחיקוי אנשים מאושרים,
מה יש באנשים מאושרים שעושה אותם מאושרים, מה יש באנשים המוצלחים שעושה אותם כאלה, מה גורם לשמחים להיות שמחים? ומאמצים תכונות של אנשים מעוררי השראה.

השילוב של שתי השיטות אינו פוסל אף אחת מהן,
לדעת שיש סבל בעולם ותמיד יהיה, ולדעת שהאושר נמצא תחת האף, רק לאן מופנית תשומת הלב.
לחפש דברים שאני אוהב או לאהוב את מה שכבר מצאתי?
מה מאשיר יותר?

אושר הוא משמעות + הנאה כותב טל בן שחר, רק כמה אדם משקיע בחיפוש אותה משמעות? האם הוא מתאשר בחיפוש אחריה או שלרוב זה מאמלל אותו? והוא מתאשר רק מהתוצאה?
אושר הוא העדר תלונות כותב הכומר ויל בואן, רק מי יהיה אדם בלי כל תלונותיי והאם הנראות שלו תשאר אותו דבר? הלוא אדם שמתלונן מקבל המון תשומת לב מסביבתו ובדרך קצת חולנית זו מאושר מזה.
רק לא לאורך זמן.

אושר זה לראות את הצד המיטיב של החיים אומר ד׳ר ריצ׳רד דוידסון חוקר מח ידוע ותלמיד בודהיסטי, רק איך יראה הפסימיסט משהו טוב אם עולמו קודר?

חקירת האושר איננה דבר קל ועם זאת אושר אישי של כל אדם גם תלוי בגנטיקה שלו כמעט במחציתו וגם במודעות של מה אדם רוצה/ בוחר להיות ?
כמה באמת הוא אחראי לחייו ולא אחרים אחראיים לחייו?

חקירת האושר כנראה לא תסתיים לעולם ועם זאת מה שמצאתי עד עכשיו:
אדם שחי במודעות, מאמין בעצמו וביכולותיו ויודע את חוזקותיו, יש בו היכולת להתגבר במהירות על אתגרי החיים , לצמצם את הסבל לכדי מינימום, ללמוד ממצבים יותר מאשר לסבול מהם להתאושש במהירות , לדעת שהכל זמני ומשתנה ולהמשיך הלאה.
לראות את הצד המיטבי בכל סיטואציה, לעשות היפוכים לכל מצב גם הגרוע ביותר ולדעת שבכל מה שקורה יש משהו טוב בפרספקטיבה של זמן ומקום.
להודות על מה שיש, לאהוב את מה שכבר מצאתי במקום לחפש את מה שאני אוהב. הכרת תודה היא עוגן אושר משמעותית.
לרצות, להשתוקק ולחפש ריגושים זה כח חיות מניע, אך לפעמים לזמן קצר בלבד, לדעת לוותר על תשוקות מסוימות חוסך סבל גדול אחר כך, לפני כל רצון לשאול עד כמה הרצון חשוב והאם אתה מוכן לשלם את המחיר לכשיגיע , ידיעה אינה פותרת בעיות אך היא מרגיעה .
להפנות את תשומת הלב לאנשים בחוץ יותר מלהיות מרוכז בעצמך, אנחנו כבני אדם נולדנו עם היכולת הטבעית לשיתופי פעולה חמלה ונדיבות. זה ההבדל בין אומללות לאושר אצל אנשים, אומר הדלהי למה, האומללים מרוכזים בעצמם והמאושרים תשומת הלב מופנית לזולתם.
לוותר על העצמת מצבים לטוב ולרע, האושר הוא שקט, הוא לא שמחה ריגעית ולעומת האושר גם הסבל הוא ריגעי ומתחלף בדיוק כמו רגעי השמחה.
לחיות בתשומת לב וקשיבות למה שקורה עכשיו, לתחושות, לרגשות , לגוף שמדבר וזועק לפעמים למנוחה, להקשיב לכאב פיזי או נפשי, רק להקשיב , לראות ולשים לב. ללמוד את עצמי, לדעת אותי חשוב בהבנת האושר האישי שלי.
לדעת שכשיש לי את כל הנל, וכשאתה לא בסבל ,אתה בעצם מאושר. 

מקווה שגיליתם קצת את זה שכבר יש אושר בחייכם ולא צריך לחפש אותו .

בפאתי החיים נמצא האושר, קח את הדרך לשום מקום, תפנה בכלום מקום ימינה או אולי פרסה חזרה, אם תסכים לראות את מה שיש הוא ימצא בדיוק היכן שאתה, הגעת ליעד מבלי לחפשו,
חיים טובים ומאושרים לתמיד.