לעולם לא מאוחר להתחיל ולמלא את חייכם במשמעות ולהבריא תוך כדי תהליך זה
(לוקאס, 1998)
ויקטור פרנקל בספרו "האל הלא מודע" מסביר שככל שהמשמעות מקיפה יותר, כך היא ניתנת פחות לתפיסה. מבחינה מתודית של האופן שבו האיש הפשוט ברחוב מבין את עצמו כשהוא כאדם מתעמת תדיר עם מצבים שהם מתנה ואתגר בעת ובעונה אחת.
האתגר במצב הוא בהגשמת המשמעות שבו והמתנה שבו הוא האפשרות להגשים את עצמינו דרך הגשמת המשמעות.
כל מצב הוא קול קורא שעלינו להאזין לו ולציית לו מדגיש ויקטור פרנקל, האם לא זו בלבד שהוא מחפש משמעות בכח שאיפתו אליה, אלא שהוא גם מוצא אותה ובשלושה ערוצים, דרכם יוכל האדם לגלות פשר לחייו:
כותב פראנקל: "הדרך הראשונה,(למציאת משמעות), דרך העשייה וההישג, ברורה למדי… הדרך השנייה למציאת פשר בחיים היא דרך ההתנסות שמתנסה אדם כגון חוויה של מפעל שבידי הטבע או האומנות וכן חוויה עם אדם אחר, למשל באהבה."(פראנקל, 1970 עמ' 178). באשר לדרך השלישית:
"אל לנו לשכוח לעולם, שנוכל למצוא משמעות בחיים גם אל מול מצב ללא מוצא, אל מול גורל שאין לשנותו, שכן זו הזדמנות להגשים במיטבו את הנעלה בערכים, משמע להמיר טרגדיה אישית בניצחון, להפוך קושי עז להישג אנושי. כשאין בידינו עוד לשנות מצב נתון- כמו מחלה חשוכת מרפא- האתגר שלנו הוא לשנות את עצמנו, לקיים את הפשר העמוק ביותר, את פשר הסבל. שכן הדבר החשוב מכל הוא איזו עמדה אנו נוקטים כלפי הסבל, כיצד אנו מקבלים ייסורים." (פראנקל, 1970 עמ' 179)