אז טעיתי ותיקנתי
בתחילת דרכי המקצועית האמנתי לתומי שעם השנים ועם הקידמה לא יהיה צורך בטיפול
מיני כי הלוא הדור אחרי יכול ללמד אותי מיניות אמיתית מה היא, אז למדתי טיפול זוגי ללא
החלק המיני אלא רק בנגיעה שטחית בו.
עם הנסיון בפרקטיקה הזוגית התבדתי ונכנסתי למיניות האדם, אל נפלאות הגוף המיני שלו.
הנחתי שהיום מתביישים פחות ופחות ומממשים מיניות ביתר חופשיות, הנחתי גם שבעקבות
הקידמה גברים ונשים אחראיים באופן דומה למיניותם, לרצון במין ליוזמה שלו ולהנאה ממנו.
אך ככל שיותר ויותר עוברים זוגות ויחידים בפרקטיקה שלי, אני פוגשת בקשיים שלא חשבתי
שאתקל.
המיניות נוכחת בהעדרה.
מסתבר שמיניות מעסיקה אותנו ללא הרף. היא תעלומה וכתב חידה היא מרתקת, מושכת
לא מתממשת במלואה, מאכזבת ומפחידה. היא נמצאת בכל גיל בכל מקום ובכל תרבות.
אנחנו מתבקשים להסכים להתבונן בה באמת ואז נראה אותה בתוכנו, בבית שלנו,
בהתבגרות שלנו. אנחנו נולדים מיניים ומתים מיניים, מתביישים ומתגאים במניותינו במשך
שנות חיינו.
המיניות ממשיכה להעסיק בכל דור ונראה שהיא אף מסתבכת ככל שהדור החדש מודע יותר
ועושה הקשרים הד׳וקים יותר בין מין(גוף) נפש וקוגניציה. המתחים נעשים גדולים יותר,
ההסתרה הופכת בלתי נסבלת ויש המחכים לבוא לטיפול רק כדי לפרוק את המתח של
ההסתרה,
הקונפליקטים נעשים מתוחכמים יותר על אף המהפכות החברתיות התרבותיות.
אך מין הוא חלק מאוד טבעי מהיום שאנחנו תינוקות והוא יכול להיות נפלא אם מצליחים
לנתק אותו מהקוגניציה ומהנפש.
כשהראש לא מתערב הכל זורם נפלא.
הלבלב מתפקד ללא פקודה מהראש שלנו והלב ממשיך לדפוק גם כשהוא שבור, איזה מזל.
מה קורה כשאנחנו מתערבים במיניות שלנו?
כשאנחנו מתערבים בחיוב היא משגשגת אך מה קורה כשהשלילה נכנסת?
התרסקות המיניות, אומללות תסכול והרס הזוגיות.
תינוקות נוגעים לעצמם באינסטינקטיביות בפין ובפות מראשית חייהם, הם לומדים שזה
מענג, מרגיע ונעים. פרויד אפילו נתן לתופעה שם:״פעילות אוטוארוטית״ והסביר כי הדחפים
המיניים אינן מאורגנים ומחפשים סיפוק ללא תלות זה בזה(פרויד, 2002)
ילדים נוגעים באברי המין שלהם לעיתים כדי להירגע ולעיתים כדי להירדם, והפעילות הזו
ממשיכה לאורך החיים ולעיתים עד סופם.
כאשר מתבגרים, החשק המיני מתחיל להיות משויך למישהו או למישהי. החיפוש אחר
הזולת המושך והאהוב מתחיל ללוות את חיינו.
וכך קורה שהדבר הנפלא שהיה לחלוטין בשליטתנו עבר לבני הזוג שלנו ואם אין בן או בת זוג
מתלבשת עלינו אומללות שאין לה סוף.
נולדה לה גברת מיניות,
היא שונה ממין שהוא אקט הכולל בתוכו שני אברי מין בפעולה ותו לא.
המיניות מתרחבת ומכלילה עוד חלקים בתוכנו, אנחנו חושבים, מעבדים, מרגישים ורק אז
כוללים עוררות, אירוטיקה ומרגישים מיניים בתנאי.
כל אחד והתנאים שלו.
יש הצריכים מבט גברי מתפאל, יש הצריכים מחמאה, יש הצריכים להרגיש הצלחה,
יש הצריכים מגע עור , יד, מבט, אולי שופינג כן, יש ששופינג מעורר מיניות.
יש היוצאים מיניים אחרי זריקת בוטוקס או השלת כמה קילוגרמים מהגוף.
עם השנים בהם אני מטפלת בזוגות ויחידים לענייני יחסים, פיתחתי את תחום המיניות כדי
להעשיר את הפרקטיקה הזוגית ולעשותה שלמה .
שאלות כמו :
מה הרגשות שעולים סביב מין בחייך?
מה דרגת שביעות הרצון שלך ממין?
תדירות?
יוזמה-פסיביות?
תפקידים מיניים בין בני הזוג,
נינוחות או חרדה?
אילו קשיים יש לך סביב מיניות?
איך בן/בת הזוג מתייחסים למיניות?
האם להם יש קשיים במיניות?
מתי התחלת לקיים יחסי מין, עם עצמך ו/או עם אחרים.
איזו חוויה זו היתה?. עם אלו עמדות, ציפיות, תחושות באת לקשר הראשוני? עם מי?.
האם החוויה התאימה לציפיותיך?.
האם ובאיזה אופן השפיעה החוויה על המשך הקשרים המיניים שלך?.
האם בעבר או בהווה עברת חוויות מיניות מכאיבות? ללא רשות?
איזה מסרים מילוליים ולא מילוליים זכורים לך מכל אחד מההורים ומקרובי המשפחה
האחרים?.
כשקיבלת מחזור/ קרי לילה, האם ידעת מה זה?. אם כן, מה ידעת?.
מי הכין אותך ואיך?.
איך הרגשת?.
טיפול מיני יכול להיות רחב ומרתק יותר מרק טיפול זוגי, הוא כולל את אותם מרכיבים רק
שהרוחניות הזוגית שכיכבה בטיפול הזוגי מתרחבת לגוף הפיזי ומתחילה לדבר משם.
ואם עד עכשיו דיברה הרוח הזוגית בטיפולים הזוגיים בטיפול מיני הגוף מתחיל להכתיב את
איכות הזוגיות ואולי המכלול של כל הדברים.
בפרקטיקה שלי כשמגיעים לטיפול זוגי מרוויחים גם טיפול מיני, לפעמים ישירות ולפעמים
דרך הדלת האחורית נכנסת המיניות.
חזרנו לשיגרה אפשר לפתוח את דלתות המיניות ולהתחיל להנות באמת כי מיניות היא
אנרגיית חיות והעולם נראה ורוד אופטימי מנחם ורגוע יותר עם מיניות בריאה.
