כל דפקט יכול להפוך לאפקט
לוגותרפיה במיטבה:
שעה שלמה הוא יושב מולי ומספר לי כמה הוא איבד את ההנאה מדברים שפעם היו מהנים אותו.
יושב מולי, אדם בן 60 וכאילו מבקש ממני נירמול למצבו.
הוא לא עובד,
לא נהנה,
לא מתעניין,
לא מדוכא,
ולא משועשע מחייו.
אחרי התקף לב הוא קצת איבד את האמון בחיים.
הוא מרגיש שהוא בחזון של סגירה,
לעומת חזון של פתיחה שישנו לאדם צעיר שמתחיל את חייו.
הנירמול שלי הוא תמיד להפוך דפקט לאפקט,
לספור את ה״יש״,
לראות את החיוב בחיים ללא השרדות,
ללא ״חייב״,
למצוא את המורשת, את הגאווה מההישגים , את הנחת מהבניה שמאחוריו,
והיתרון הכי גדול של הגיל הזה,
זה שאפשר להפסיק להתרשם ממה שאומרים כולם.
הזמנתי אותו ל-״נח בתיבה״
לפעמים עם חיבוק של עוד אנשים כמוהו
תיפתח קבוצת פוקר וכולם יהיו מרוצים,
מרוצים מלעשות כלום, מבטלה, מקפה עם חברים, ממשחק , מלספר בדיחות או סיפורים האחד לשני.
פנסיה במלוא מובן המילה, והכי חשוב,
ללא רגשי אשמה .
יש לו כבר תעודת הצטיינות מהחיים , אפשר גם לנוח ולמצוא משמעות בדברים הקטנים ,
האיש שלנו עושה יחורים לעצים נדירים.
גם זה אתגר ומשמעות.