לראות נכוחה

נישואים בעייתיים לא היו מכונים אלמלא התאפיינו ברצף של ויכוחים ועלבונות קטנים: היא סירבה לחיבוק שלי. הוא השפיל אותי מול החברים שלנו. היא התעלמה מהצרכים שלי באותו רגע. הוא הגיב באדישות. היא גרמה לי להרגיש מטומטם… עצם הדשדוש בוויכוחים גורם להם לגדול כי הלוא תמיד משהו גרם למשהו גרם למשהו שגרם לתוצאה הסופית.

לפני העכשיו היה משהו שגרם לו ואף פעם לא נדע להצביע איפה זה התחיל, אלו שיש להם זיכרון טוב זה הכי גרוע. ואולי הייתי מפנה את הזיכרון לקשר ההתחלתי ביותר, אותה תקופה בה היינו עיוורים מכל החסרונות ורק אהבנו?

הזכרות ברצף האירועים יכולה אולי לשחרר את האדם עצמו אם יעשה רק עם עצמו את שיטת הזבוב על הקיר ויכנס לכנות מוחלטת עם עצמו ללא האשמות כלפי הצד השני. את הספרה 6 אפשר מלמעלה לראות גם כ- 9 ושני הדוברים צודקים, לכן אין טעם לדוש מהיכן זה התחיל ורק לזנוח את כל המילים השליליות לסגור את החוויות הקשות בקופסא ולהמשיך הלאה.

סליחה

הסליחה לא באה לבקש סליחה מהצד השני. היא באה לשחרר אותנו מכל השליליות שהצטברה בשעת ריב, ויכוח, משבר או קושי שנגרם (אנחנו כבר יודעים שלא נדע את המקור). הסליחה היא חמלה לשוני בנינו, חמלה לחסרים שהתעלמנו מהם בתחילת הדרך, חמלה להיותו אדם בלבד.

אין אדם שלא ימעד, אין אחד שלא יטעה, יכשל, ואין אדם מושלם, יהיה מושלם ככל שיהיה, כל אדם באשר הוא אדם הוא בא ללמוד ולהשתפר, כל אדם נמצא בתהליך התפתחות, כל אדם כואב את כאבו, מתמודד עם קשיים כי בסיס קיומנו הוא סבל בכל תחומי החיים.

החמלה היא אף לשונית הופכת כל תשוקה (passion) ל- compassion שפירושה com= עם. להיות עם כאבו של האחר.

הסליחה משחררת מכל רצון לשלמות שאיננה, מכל השתוקקות שדורשת ולא נדיבה כלפי המין השני, הסליחה משרה שלווה קיומית לרגע הזה ומשחררת מכאב.

ה"ככה זה" הבלתי נסבל והמרגיע.

מאז ומעולם יהיה שוני בן המינים, מאז ומעולם היה שוני בן המינים ובן בני האדם בכלל, זה הצורך שלנו ב"להיות מיוחדים" אנחנו נמשכים למיוחדותו של האחר מחד גיסא ומהאחרת מעבירים ביקורת עליה כי הוא/היא לא כמונו. יש יותר סיכוי שקשר יצליח כאשר אנחנו דומים, נכון, אך המשיכה החייתית זו שהתמכרנו אליה שוככת במהרה כלפי הדומה.

א. חמלה לשוני, הלוא לא נוכל להפוך חתול לנמר, לא נתווכח עם העץ על ירוקותו או לבלובו דווקא באפריל. גם לאדם טבע משלו שהוא יוכל להגמיש אותו רק במעט, וזה תלוי ברצונו הטוב ולא בנו. "לאהוב מישהו, זה לדעת שיש בו חסרונות – ולאהוב אותו למרות זאת"

ב. נוכל לשנות את דרכי הגישה שלנו בלבד, נוכל לראות דברים באור אחר, נוכל להתאמץ לגבור על כל מחשבה שלילית על בן הזוג ב-3 חיוביות כדי להתגבר על המחשבות שתוקפות אותנו בחיי היומיום. "שינוי לא יבוא אם אנחנו נחכה לאדם אחר או זמן אחר. אנחנו האדם שחיכינו לו. אנחנו השינוי שאנחנו מחפשים"

ג. לחשוב אם כל דפוס של האחר הוא דפוס חד פעמי, זמני, או מתמשך ולעשות את השיקולים שלנו אם זה ניתן לטיפול ברמת המחשבה שלנו בלבד.

ד. כדי להגביר את התשוקה שאבדה עם הזמן נוכל לעשות דברים כדי להיות מקור גאווה לבן הזוג, לפתח זרות ומסתוריות כי זה טיבה של התשוקה היא אוהבת זרות ומסתורין, לבנות מרחב געגוע (לגרום לו להתגעגע) כשאחת השיטות הגאוניות של היהדות לגרום לגעגוע היא תקופת הנידה.

ה. לנסות לספור את הדברים הטובים לעומת השליליים שמחבלים לנו בחיי היומיום גם זה מרגיע.

ו. להיזכר בהחלטה (אם נעשתה כזאת) להיות איתו ורק איתו לנצח נצחים ולעולמי עד, לדבוק ביושרה שבהחלטה שנעשתה גם אם הייתה נכונה לרגע בו הוחלטה.

ז. ילדים לא מחזירים למכולת ומזדכים עליהם, יש עוד אנשים שיפגעו בדרך, ילדים לומדים מאתנו זוגיות כך שאנחנו אחראיים לא רק על המערכת הזוגית שלנו אלא גם על שלהם, כמה אמון יהיה בילד לגבי זוגיות כאשר הוריו לא שרדו אותה?

ח. אם השפה שלו שירותית ושלך זה מילים, תנסי ללמוד את השפה שלו ובכל פעם שהוא עושה בשבילך משהו זאת הדרך שלו לבטא את אהבתו. הוא לא יתחיל להיות דברן מהרגע שפגש בך, ואם את אומרת במילים והוא לא מתייחס תנסי לעשות בשבילו כי בשבילו רק העשייה מלמדת על אהבה כלפיו.

ט. הפסיקו להשוות אתכם למודלים של אחרים בזוגיות. השוואות בכלל מורידות את רף האושר והם מתכון טוב לתסכול מתמשך, הבעל של השכנה מוריד לה את הזבל זאת אמירה שתגרום לאין אונות אצל האיש שלך, תתרכזי מה יש באיש שלך ואין באחרים, זה יותר מקדם. ואתם יכולים להשוות את הזוגיות שלכם רק לזוגיות שלכם לפני חודש או שנה, ביום ההולדת של הזוגיות עשו חשבון נפש זוגי לראות כמה צמחה הזוגיות שלכם, לאן התפתחה.

י. הכרת תודה היא עוגן אושר . וגם לפי התורות הכי עתיקות בניהם היהדות והבודהיזם, הכרת תודה על מה שיש כי חוכמה גדולה היא לראות שלא באמצעות התעלמות את כל מה שקיים בזוגיות, את כל מה שיש לכם וכל מה שאין לכם כנראה לטובתכם. ובסוף בסוף להודות על קיומו ואתה על קיומה בחייך כי ללא בן/בת הזוג הספציפי הזה לא היינו מתפתחים לבני אדם טובים יותר וסלחניים יותר ולא היו לנו ילדינו הנפלאים והכי חשוב, לא היינו כאלה מומחים בכל מה שקשור בלחיות בזוג.

אחרית דבר

כל הנכתב כאן מסתכם למילה "זוגיות" שאילולא היא לא היו מלכתחילה כל אי ההסדרים של הזוגיות, ולמילה זוגיות קדמה המילה "אהבה", ומה זאת אהבה? קצת שכחנו וקצת עיוותנו וטשטשנו את אהבתינו ממכלול התשוקות שלנו עצמינו אותם הפעלנו על האהוב או האהובה.

כל העולם לדורותיו הרבים, נתח נכבד מהספרות, הסיפורים הכי מעניינים ,הסרטים הכי טובים, רוב השירים הכי עוצמתיים, כולם מדברים על אהבה, וכולם גם חושבים שהם יודעים מה זאת אהבה, והכל נכון, יש הרבה, וכל מיני, ותיאורים ורגשות והרגשות, כולם כולם צודקים, כי כל אחד קורה להרגשה שלו אהבה, כי איננו מכיר דבר אחר.

מאמר זה מדבר על זוגיות שאינה עובדת ונותן כמה כלים מעטים והסתכלות קצת אחרת על כל עולם האהבה והזוגיות.

אני רוצה להביא לכאן אהבה שעובדת ואינה צריכה כל מאמץ,
כי מאמץ דרוש כשרוצים להרוס,
בשביל כל השאר דרושה אהבה.