בתחילתו של כל אימון אישי וגם באימונים זוגיים חשוב מאוד  לחזק את ה"אני" של כל אדם,
למען ידע האדם את עצמו,  "דע את עצמך והפילוסופיה תיפול עלייך מהשמיים" (אפלטון)
על אבן גדולה בכניסה למלפי בבית הספר של אפלון היה אף חרוט "דע את עצמך".
כשיודע האדם חוזקותיו, ערכיו, יכולותיו, הוא יגיע להגשים כל חלום,
השיקוף של העצמי של כל אדם חשוב לאין ערוך בכל אימון,
כך האדם מתחזק .

ואף נחלש….

ואתם יודעים שתכף זה יגיע, הדבר הנוסף הזה שיהפוך את הכל או יוסיף נתח ענק על הכל.

כל הכבוד לי על חוזקותיי , יכולותיי, ערכיי מבית אמא ואבא ומבית כל האנשים שהיו לי השראה.
לכן, "אני" הוא 100% דברים שאינם "אני" .
אני לא נפרד מכל מה שסביבי, ואני עשויה מפיסות קטנות של דברים שאינם אני אלא דברים אחרים ממני ואנשים שהם לא אני,
אני תלויה, כן, לא נעים לשמוע אך אני תלויה בבני ביתי, בהורי שקדמו לי בתרבות ממנה באתי מהמוסר ששומר עלי אני תלויה אף בדברים שאני מכניסה לפי, אני תלויה בשמש, בירח, בכוכבים , במזג האוויר כרגע ובכלל.
אני צריכה להיות נאהבת ורצויה אני תלויה  בבריאות הפיזית והנפשית של ילדיי, אני ניזונה ממורים רוחניים סביבי, מחבריי שמחזקים אותי,
אני גדלה מתפתחת וצומחת מכל האנשים שאכזבו אותי, כן גם להם יש תפקיד בהיותי.
אני תלויה ב"מרוצה מעצמי על מעשי או השגיי".
אני אינני נפרדת מהיקום, כל היקום בכף ידי ועם זאת אני שלו, כלום לא תלוי בי ועם זאת אני תלויה בכל.
בכל הדברים שעשו אותי,שמטעינים אותי שבונים אותי ששומרים עלי שמחזקים אותי.
לכן , לפני הנרקסיסט הזה בתוכי שעף על עצמו ומכיוון שכך אף נופל במהרה מכל מה שלא הולך לו.
אם אני תלויה בכל כך הרבה גורמים אולי כדאי להפנות את תשומת ליבי לאותם גורמים והם כבר יעשו את העבודה  של ה"אני".
אני קוראת ל-להרבות טוב בעולם, אני קוראת להתרכז בזולת ולא ב"אני" זה ההבדל בין אנשים שמחים לאנשים אומללים, האומללים מרוכזים בעצמם והשמחים מפנים את תשומת הלב לזולתם.
נדיבות ונתינה לזולת זו יכולת טבעית שטמונה בנו משחר הימים ודואגת ואחראית על 25% האושר האישי שלנו.
כאשר אינני נפרדת ואינני קבועה ( על הקבוע נדבר בפעם אחרת), אני משוחררת מהתעסקות עם העצמי, פנויה לנתינה ולא מתרסקת כשמשהו לא מצליח לי כי אני יודעת שזה תלוי גם בדברים שאינם אני.
כל שנותר זה לעשות במיטב יכולתי (הדיבר האחרון מבין 4 ההסכמות של דון מיגל רואיס)
והכל טוב ויפה להבין את זה ברמה האינטלקטואלית, כל שנותר זה בכל יום לעשות משהו למען ובשביל האנושות כי אני תלויה בה וגם קיומי ואושרי.
ואפשר להתחיל מהקרובים לנו וקצת להתנדב .
כי מגיע לנו עוד בחיים האלה להיות מאושרים.