הרבה דברים נכתבו על האושר, מחקרים מראים ונוירולוגים אומרים, הכל נכון ומכל אחד מהם למדתי משהו על האושר ועם זאת משהו לא מרגיש לנו טוב,
למה הוא לא פוקד אותנו 24/7 אלא רק לפרקים?
המח שלנו מבלבל את המושג "אושר" עם הרגשת השמחה ו/או הסיפוק ו/או שביעות הרצון שיש לנו בכל רגע נתון והלוא לא יתכן כי האושר תלוי בחסדי השמחה או הסיפוק שמתחלף לרגעי אי הסיפוק ושביעות הרצון שתלויה בעייפות הגוף בהצלחות ובחיוך של אשתך.
האושר (משהו מדבר אלינו מתוכינו) הוא גדול מזה.
הוא משהו שאיננו תלוי במאום, והאם יכול להיות שהוא כן תלוי רק בידיעה אחת פשוטה שהאושר הוא בעצם אמת עמוקה? האמת הזאת שגם ההפך שלה הוא נכון?
זאת שאומרת שאם רע עכשיו תכף יהיה טוב וזה כמעט תמיד נכון כי מה יכול לבוא אחרי כל כך רע אם לא טוב או גרוע יותר?
אז אם הטוב מצפה לנו, יופי.
מהרע אפשר רק לעלות ואם הגרוע יותר ישנו בתודעתינו הלוא נודה לאל על הרע שאיננו גרוע,
בשני המקרים זו נחמה משהו.
האפשר לקרוא למחשבה מסוג שכזה שלא נתנה לנו כל תשובה
אלא רק שישנה בה נחמה?
רגע של אושר הבזיק לו.
הרגע הזה שאפשר עכשיו בתרגול התודעה להתחיל להפוך כמעט את הכל בכח הדמיון הנפלא שמבדיל אותנו בני האדם מכל שאר ברואי האל:
רגע א':
אני כרגע על ה"רויאל קריביאן" עם השמש על הפרצוף והמים תחתיי, כוס טקילה ביד אחת סיגריה בשניה ושני גיטריסטים מעל ראשי מנעימים לי את זמני.
הפכתי
והנה קפצה לתוכי המחשבה "זה זמני ובבית מחכה לי העבודה, החשבוניות שצריך להוציא ועוד 2500 ספרים שעוד לא נמכרו ועשו לי חור די גדול בחשבון הבנק ובאותו רגע קסום אני מרעילה את מחשבותיי עם גינוי עצמי של חוצפנית אחת, איך את מעיזה להיות עכשיו על הרויאל קריביאן עם כזה חור בחשבון הבנק?
הפכתי ברגע, ובאותו הרגע הגיטריסטים זה רעש באוזניים לא בא לי על הטקילה והחנק בגרון עולה וחונק מהמחשבה על ה-2500 ספרים שעוד לא נמכרו, הגינוי העצמי גורם לי לחשק להכנס מתחת לשמיכה, להרדם או להעלם באיזושהי דרך ואין לי אומץ לקפוץ מהקריביאן.
רגע ב':
אני באבל כבד על חבר יקר שהלך מאיתנו טרם זמנו, יושבת בשבעה, מנחמת את אשתו וילדיו, בוכה את עצמי לדעת ומרגישה שהעולם כל כך לא פייר, איזה אושר אפשר להכניס פה בכלל,
אבל בדרך הביתה הפכתי….
וחלפו בראשי כל רגעי החסד איתו, כל המשפטים שלמדתי, כל הצחוקים הקטנים כל השיחות שהיו כל הפתיחות השקיפות שלא מובנת מאליה, איך אמרנו הכל וקיבלנו האחד את השני, לא הייתה ביקורת ולא שום שיפוט, והבנתי שזכיתי, זכיתי לחוות אדם נדיר שהיה חבר שלי והיה חבר טוב ונשארו לי זכרונות ואני יכולה לכתוב עליו ואפילו לכתוב מה למדתי דרכו והנה הוא השאיר לי מורשת שלא כל אדם זוכה לה.
וכבר חיוך על פני והתמלאתי באנרגיה וישבתי וכתבתי את כל החוויות שהיו לנו והתמלאתי באושר, אולי אכתוב עוד ספר? הלוא הוא כל כך ראוי.
שני מקרים,
כל מחשבה או חוויה טובה אפשר להפוך לסיוט בראש
וכל חוויה קשה אפשר למלא במחשבות טובות ומנחמות.
הידיעה הזאת שאפשר לחרבש במחשבה בלבד כל חוויה אפילו כשאני על הרויאל קריביאן
ואפשר אבל על חבר יקר להפיק ממנו חוויות טובות ומנחמות
היא "ידיעת" האושר שתלוי רק בנו.
לדעת שכל רע יכול לההפך לטוב וכל טוב יכול להחרב ברע ובשני המקרים זה תלוי רק בנו.
ואפשר בכח המחשבה בלבד לגרום לשני אלה ושניהם לגמרי הפכים.
החיים הם הבל הבלים ובאותו רגע ממש גם פלא פלאים.
אם אתה חושב שאתה יכול להפוך את המחשבה וגם אם אתה חושב שאתה לא יכול להפוך אותה בשני המקרים אתה צודק אמר הנרי פורד.
אושר ואמת עמוקה שגם ההפך שלה... נכון!
התוכנית המהפכנית שלי לזוגיות מאושרת
לחצו לפרטים או השאירו פרטים
© נכתב על ידי טטיאנה קורן
שמי טטיאנה קורן (אבל מותר לקרוא לי "טטי"), לוגותרפיסטית, מורת דרך ליחסים ומנחה מוסמכת ליחסים וזוגיות בשילוב של אימון בתהליך אישי עמוק לאימוץ 'תודעת אושר' בתחומי החיים.
תודעה זו איננה נחלתם של אנשים מיוחדים, גם לא של גורואים או נזירים שישבו מול קיר מדיטציות 8 שנים ויותר. אושר תודעתי הוא אושר נרכש, תמידי ומתמשך. אותה תחושת רווחה מתמשכת שכל אדם שואף אליה.
אני מאמינה גדולה בבני אדם וביכולת שלהם לקדם את עצמם לשיפור הרצוי להם בחייהם.
האם המטרה שלך היא זוגיות יציבה ומאושרת? אולי ברצונך למצוא זוגיות או לשפר זוגיות קיימת? האם הנך לקראת פרק ב' בחייך? אולי חווית פרידה קשה או פרידה שלא מתוך בחירה מאהוב/אהובה? רוצה לדעת איך להתמודד כשקשה? רוצה משהו אחר בחייכם?
או פשוט רוצה להיות מאושר ואין לך כלים?
יש לי הרבה מה לתת לך, צריך רק לבוא ולקחת, כי עוד בחיים האלה מגיע לכולנו להיות מאושרים.