להיות מאוהב זו אחת ההרגשות שגורמות לנו לגעת ברקיע

עם כל מפחי הנפש של "להיות מאוהב" אף אדם ביום האחרון של חייו לא היה מוותר על
"להיות מאוהב".

גם אם עבר משברים וימים נוראיים בעקבות האהבה עדיין היה כדאי לחיות אותה,
את אותה תקופה נפלאה בה "היינו כעיוורים".

כן, זה לא סתם שאומרים שהאהבה מעוורת, רק תיקון קטן, האהבה אינה מעוורת, זו ההתאהבות שעושה את זה.
ההתאהבות, בה היה לאן לברוח, למי לספר, את מי לשתף, בה האידיליה שררה בעולמינו.
רק כשמגיע האדם לאפילה בעקבות הרגשת היותו מאוהב הוא יבקש הארה, עד אז ישהה בתוך כח המסתורין הקורס לנוכח בחינה ודרישה של הרציונל של עצמו.
האהבה לובשת צורות רבות, מאמר זה מתייחס אך ורק לסוג מסוים של חווית אהבה, הלך הרוח המוקסם עד טירוף, הרדוף, השבוי, המשתלט על האדם עד תום.
התאהבות רומנטית ו/או תשוקה מטורפת ו/או טירוף הדעת מאהבה ו/או הדיבוק הזה שאדם נגוע בו לגבי מושא אהבתו.
בדרך כלל מדובר בחוויה נפלאה ומרהיבה כפי שציינתי בהתחלה, אך לפעמים ההתאהבות גורמת מצוקה יותר מהנאה וכשהדברים מגיעים לידי כך יש להתעורר ובזמן לפני שיהיה מאוחר מידי.
לפעמים סיפוק האהבה חומק מבין האצבעות…

כמו למשל, כאשר אחד הצדדים, או שניהם, נשואים, מאוהב הנתון בקשר מחוץ לנישואין עשוי להתרחק מבן זוגו החוקי, להימנע מאינטמיות כדי לשמור על הסוד, לסרב לפנות לטיפול זוגי כי גם שם יאלץ לשקר, או אפילו לשמור בכוונה תחילה על מצב יחסים בלתי מספקים במסגרת הנישואין כדי לחמוק מרגשי האשמה ולהצדיק בתוך תוכו את הקשר שמחוץ לנישואין.


אך למרות המגוון הרחב בנסיבות, החוויה נותרת בעינה והאהוב מאיר את מושא האהבה באור אידיאלי, תמונתו רודפת אותו וכל רצונו אינו אלא לבלות את שארית חייו בנוכחותו ותו לא.
אם יצא לכם לפגוש מישהו מאוהב ואתם חסרי סבלנות לסיפורים שחוזרים על עצמם ואתם חסרי סבלנות לנוכח הטמטמת בה הוא לוקה , אסור לשכוח את העובדה שמדובר בהתנסות נפלאה, התמזגות מאושרת ושיכורת חושים, או התמוססות ה"אני" הבודד ב"אנחנו" קסום.

אלה עשויות להיות החוויות הגדולות בחייו של אדם.

כן מומלץ לרמוז על הבנתכם למצב הרוח המיוחד שבו הוא נתון ולהימנע מביקורת על ההילה המוזהבת האופפת את האהוב.
מוטב לנהוג במלוא העדינות והזהירות ברגשות המאפשרים לאדם מאוהב לחיות "בעולם מרומם של תקווה", כי הלוא רק זה שאינו נגוע בהתאהבות יודע שתכף הבועה תתפוצץ והמאוהב יחזור לעולם היסורים נטולי ההתאהבות, עולם גדוש בשיגרה , משכנתא, ילדים מנוזלים, עבודה סיזיפית ואולי בן זוג רוטן על כל הדברים שחיכו ולא נעשו עד כה.
חמלה גדולה למאוהבים שחוזרים מעולם האשליה למציאות העגומה האופפת אותם באחת.
אך אם הם חזרו, מגיע להם מחיאות כפיים כי הם נגמלו מסם קשה , סם ההתאהבות הרומנטית.
יש להעריך את המאוהב שחזר מארץ האשליה שתמיד באה אל קיצה.

לאהבה הרומנטית יש תכונה אמיתית אחת: היא לעולם אינה נשארת על מקומה לאורך זמן, ההתפוגגות היא חלק בלתי נפרד מעצם מהותו של מצב האהבה המוקסמת.

אין טעם להתנגח בהתאהבות, כפי שלא היה עולה בדעתכם להתנגח באמונה דתית מוצקה, אלה קרבות שאי אפשר לנצח בהם.
כמטפלת זוגית, אני לא אוהבת לטפל במאוהבים, אך אם מישהו כזה מגיע אלי אני יודעת שהוא יותר סובל מאשר נהנה מאהבתו ומבקש עזרה, כמובן אני לא דוחה אף אחד המבקש להתעורר מהתאהבות הוא אגב (המאוהב) קורא לזה אהבה טהורה או אהבת חייו או כל דרמה אחרת שאפשר להדביק במילים.
כאשר אני פוגשת מקרים כאלה בקליניקה אני די מקשיבה לתאורים המביכים ומתמקדת לא במושא האהבה אלא לתקופה בה קרה מה שקרה:

מה איפשר לך לחוות זאת דווקא עכשיו?

ספר לי על התקופה שקדמה להתאהבות

מתי חשת אהבה שכזו בפעם האחרונה?

מה קרה לאהבה ההיא?

אני מתמקדת במאוהבות במקום במושא האהבה.

החוויה, המצב הרגשי של האהבה ולא האדם הם השובים את הלב.
ניטשה אומר שאנחנו מאוהבים באהבה ולא במושאה.
אני מתמקדת בהנאה אל מול היסורים שבהתאהבות, אני מתמקדת בחיים מחוץ למערכת ההתאהבות לשקף עד כמה המאוהב אינו חי את החיים באמת אלא הם עוברים לידו והוא מפספס אותם, אני מתמקדת ביום שאחרי כי הלוא עמוק בפנים אם מאוהב פונה לטיפול הוא יודע שהמערכת הזאת אינה טובה לו והוא מגיע כי רגשי האשמה החלו מכרסמים את מעיו. או שהיסורים גורמים לו להגיד את צמד המילים האהוב עלי כמטפלת "סבלתי מספיק!" האז אני יודעת שיש לי מצע לעבודה.
מלאכת השחרור מהתאהבות מפרכת ואיטית, לפעמים עשוי המאוהב לצאת בבת אחת ממצב של היקסמות, אך בדרך כלל המאוהבים מיוסרים חודשים ארוכים מן התשוקה למושא האהבה.
גם תהליך הפירוק איננו חלק , יש נסיגות,
ואין דבר העלול לגרום לנסיגה יותר ממפגש נוסף עם מושא האהבה. מתרצים מפגשים כשיחת רעים, סתם ספל קפה או ארוחת צהריים עם האהוב שיסייעו להבהיר עניינים, יעזרו להבין מה השתבש ויועילו בכינון יחסי ידידות בוגרים ומתמשכים, כל אלה הם נסיגה בתהליך החלמה.
כשם שמעידה של שתיה אפילו חד פעמית, גורמת לנסיגה אצל אלכוהוליסט המנסה להחלים.
אין מקום לתסכול מן הנסיגות הללו, יש היקסמויות שנועדו להימשך שנים על שנים, אני מאמינה בכוחות שבאו להעביר את המאוהבים שעור, לכן ההיקסמות אינה חולפת עד שהשעור לא יסתיים.
באנו לעבור התפתחות כלשהי וחלק מההתפתחות כולל עמידה במצבי התאהבות רומנטית , זאת אחת ההתפתחויות הקשות מנשוא.
אין זה עניין של חולשת הרצון, משהו בחוויה נוגע לעמקי נשמתו של המאוהב, אני מנסה להבין את התפקיד המכריע של הדיבוק בחייו הפנימיים של מי שפונה לטיפול.
דיבוק לעתים משמש כהסחת דעת ממחשבות מכאיבות יותר, השאלה הנשאלת בתהליך והמבהירה למאוהב את המחיר שהוא משלם בהתאהבות היא:" על מה היית חושב אילולא רוב המחשבות לא היו תפוסות במושא אהבתך?"

*מאמר זה נכתב בהשראת א.ד. ילום מספריו הרבים ממנו למדתי להחזיק ולטפל במאוהבים.
סגור
Call Now Button
×
×

עגלת קניות