אהבה עצמית כמרכיב הכרחי לזוגיות ויחסים בכלל וזוגיות מתמשכת בונה ומאושרת בפרט

זוגיות
היא משאת נפשו של כל אדם,
גם אם חווה אלף מפחי נפש ונפגע , גם אם נשבר הלב לרסיסים מאות פעמים, עדיין ירצה זוגיות בכל תבנית אחרת שימציא לעצמו, ויתרחק מהתבנית בה נפגע.
אולי ירצה רק סקס חפוז בחדר השרותים של פאב שכונתי ,
אולי ירצה ללכת לבית של מישהי שאינו יודע את שמה ולעוף בבוקר,
אולי ירצה את הפרפרים בבטן, וכשיעלמו הפרפרים יעלם גם הוא מהזוגיות.
ואולי יתקנא בזוג הזקנים שהולכים מחובקים בשדרה, אין להם סקס מזמן והם ישנים בחדרים נפרדים כי שנתם קלה והנחירות של השני מונעות את השינה עוד יותר, אך לאהבתם והדאגה שלהם האחד לשני אין גבולות וכל מה שהם עושים מרגישים ופועלים זה רווחתו של האחר שמעסיקה אותם.

יש הרבה תבניות של זוגיות, אך מה המרכיב העיקרי לשמר אותה?

אהבה עצמית שמתכתבת עם בטחון עצמי שמתכתב עם קיום וערך אוטונומי שמחזיק האדם בידי עצמו וכל אלה בונים את העמידות של האדם מול אתגרי החיים שהוא חווה. 

הבטחון העצמי יכול לבדוק איפה האדם לא בוטח בעצמו לקחת אחריות ולעבוד על זה.

קיום וערך אוטונומי יכול האדם להיות מודע לכל ההצלחות שלו, החוזקות שלו, ולבנות גם את זה.
אך אהבה עצמית חסומה ממשהו שהוא קטן ופחדן וחשבנו שהוא מנופח אדיר וגדול.

האגו שלנו.

זוגיות, זאת הפלטפורמה הכי מצוינת להגיע לאהבה עצמית, היא פלטפורמה להתפתחות אישית שיכולה לפרק את מחסום של האהבה העצמית.

אהבה עצמית איננה אגואיזם כפי שזה נמצא בתוך תבנית אצלינו במח, זאת קבלה ואהבה את כל חלקי ה"אני" אלה שמקדמים את האדם וגם אלה שאינם מקדמים, יודע האדם כי הם באים להגן עליו.

אהבה עצמית היא משהו שנעשה בשביל האדם לא על חשבון אף אחד ולא במקום אף אחד.

אם קניתי לי אוטו גדול כי אני רוצה לפנק אותי ואני גם יכולה להרשות לעצמי זו אהבה עצמית, אך אם קניתי לי אוטו עם מושבים מעור על חשבון המשפחה שלי שלא יהיה לה מה לאכול בחודש הקרוב זה אגו.

אם הלכתי לאכול במסעדה עם חברות ולא בישלתי צהריים לילדים שיבואו מבית הספר ולהם לא יהיה מה לאכול, זה לא מכבד את האהבה העצמית שלי, האז ארגיש אגואיסטית.

ואם קניתי את האוטו בשביל להוציא לשכנים את העיניים זה לא אהבה עצמית זה, אגו טהור.

אהבה עצמית היא ההפך מאגו.

כמה שיש לי יותר אגו כך מוקטנת האהבה העצמית שבתוכי.

וכמה שאפרד מהאגו כך תגדל האהבה העצמית בתוכי.

שלא תטעו, לפעמים יראה לכם שאתם מוותרים על עצמיכם למען מישהו, זאת לא אהבה עצמית בלי האיזון הזה האהבה העצמית מופרת גם כן.

אם עשיתם טוב לילדיכם והרגלתם אותם לדרגת מחיה מסוימת זה יכול להיות אגו, כי מנעתם מהם את דרגת המחיה הזאת בעתידם, הם לא יוכלו לספק לעצמם את מה שאתם נתתם להם רק כדי שיאהבו אתכם, וזה יעשה אותם מתוסכלים, זה גם אגו.

תכף יגיעו הדוגמאות לכך.

ומה המרכיב העיקרי שמונע אהבה עצמית?

מיסטר "אגו" כבר אמרנו, שזאת מילה קטנה עם הרבה משמעות שהיא מחזיקה בתוך עצמה.

וכמו שאני אוהבת לפרק הכל לחתיכות קטנות שלא יתפקשש לכם שום דבר חלילה ולא יהיו תרוצים של "לא ידעתי" הנה אני פורשת בפניכם את מיסטר אגו במלוא תפארתו הדרו וכותבת לכם את כל המרכיבים שמרכיבים אותו.

כמו כל התורות המשמעותיות והעיקריות: הבודהיזם עם 4 האמיתות הנאצלות והקבלה עם שמה השני "פרדס" (פשט, רמז,דרש,סוד).
גם האגו מתחלק ל-4 חלקים:

כלומר יש לנו, לכולנו 4 אגואים, כל אחד מארבעת האגואים צריך ללמוד להגביל את עצמו ולתת כבוד לאחרים, באמצעות התפכחות מאשליה ולמידה מחדש.
האז יתקרב האדם לאהבה העצמית אותה הוא צריך בשביל זוגיות מאושרת, יציבה, מתמשכת ובונה.

1. האגו הפיזי

השואף לחיי נצח, משתוקק שלא להזדקן, שלא לחלות,עושה ספורט באובססיה מטיף לאוכל בריא,לא מאמין שימות איי פעם, ודואג שלא לרדת מנכסיו ולהיות בלתי פגיע.

2. האגו הליבידיאני

המחפש אחר סיפוק מיני בבעלות, למעשה משתוקק ליצור, ומנכס את היצירה לעצמו ואף מפתח רכושנות לזה שסיפק לו את הנאתו. מתעלם מכל העוזרים לו ליצור ומחפיץ ומנכס (מלשון נכס)את בני הזוג שמספקים לו הנאות מיניות.

3. האגו האמוציונלי

רוצה לאהוב, אבל טועה בבקשתו לקבל אהבה בלעדית. אוהב את המילה אהבה, ומחפש אותה בחוץ ע"י כל מי שרק אפשר, עושה פעולות של ריצוי רק כדי לזכות באהבה וקורה לפעולות הריצוי, פעולות של אהבה.

4. האגו האינטלקטואלי

מבקש להיות שליט ע"י תבונתו השכלית, לעצב את המציאות ולפרשה. אספן תארים ותעודות, אלוף במילים ואף משתמש בהם להסברים את עצמו, דעתו שמחזיקה את ה"אני" שלו.

זהו את עצמכם בכל הארבעה, לכולנו יש מהם, אף אחד אינו חף מאגו, הוא בא ממקום קטן ופחדן ומשתמש במנגנונים אלה להחזיר לעצמו את גדולתו. התפכחו ממנו, בלעדיו יש חופש אדיר וגם מפליא שלא נעלמים כפי שהוא חושב שיקרה.

על האגו הפיזי ללמוד לקבל את המוות ולהבינו כרגע היקר ביותר בקיום, כל עוד הסוף מגיע בזמן שכבר מוצא פוטנציאל החיים, אחר כך עליו ללמוד לקבל את הזיקנה כחיבור לחוכמה, ולהפוך את כל מחלותיו לשעור.

על האגו הליבידיאני
ללמוד להפחית את האמביציה ולדעת שהדבר היחיד הקבוע באמת במציאות היא היותה בלתי קבועה, שהוא אינו בעלים של שום דבר ושכל מה שברשותו הוא בהשאלה כולל אשתו , ילדיו, ביתו ורכושו. עליו להשתחרר מרכושנותו ולפתח את היכולת לקבל ולהגיד תודה על כל קבלה. אף אמן לא באמת יוצר את יצירתו, הוא מקבלה. בעברית למשל המושג "קבלה" הוא כינוי לתורת הנסתר. במובן זה כל העבודות המקודשות הן אנונימיות.

על האגו האמוציונלי
להפסיק לדוש, להשתוקק, לרצות, רק כדי לקבל פרורי אהבה . עליו לחלוק, ולהפיץ את האהבה שישנה כבר בתוכו עם הפיכתו לערוץ שלה בלבד.

ועל האגו האינטלקטואלי
ללמוד לשתוק ולהתנתק מהזרם הבלתי פוסק של המילים ושל המחשבות כדי להכיר את האמת המהותית שבשתיקה, – את הריקות.
כשהמילים אינן שלנו, אלא נאמרות דרכינו, כשהשמחה שלנו היא הד לעוצמה הראשונית של האהבה שכבר נמצאת בתוכינו אותה אנחנו מעניקים והיא נובעת מאוקינוס האהבה הקוסמית, כאשר מחשבותינו אינן שייכות לנו אלא נובעות מהיקום כי הלוא אין עליהן שליטה וגם לא על רגשות, כשאנחנו במצב של קבלה תמידית שעושה אותנו לאמנים , או אז ארבעת האגואים מתמוססים לכדי אחדות ומופיעה האהבה העצמית במקומם.

לסיכום כל הדברים:
להכיר בתהליך הטבעי של הזדקנות ולהכיר במוות.
להתחיל לאהוב ולחלק אהבה.
להבין ששום דבר לא שלנו הכל זה מתנה, כל דבר הוא זמני , משתנה ומתחלף.
ולהקשיב.
כנראה שזאת אהבה עצמית יותר מהכל , ובמעט מילות הסיכום טמונה נדיבות החיים לנו ונדיבות אנושית שלנו לחיים שיכולה להחזיק כל מערכת יחסים לאורך זמן.

*תודה לאלחנדרו חודורובסקי על חלוקת האגו ל-4, לד"ר אורלי אדלר על ההקשר בין אגו לאהבה עצמית ולנוגה בר על המושג "קיום וערך אוטונומי" כולם היו מוריי.
סגור
×
×

עגלת קניות